מיתוסים נשברים, מה באמת מסתתר מאחורי קבורה אזרחית?

כשאנחנו מדברים על קבורה בישראל, רובנו מדמיינים טקס מסורתי בניהול חברא קדישא, חלק טבעי ומשמעותי מהתרבות היהודית לדורותיה. לא כולם יודעים, אבל לצדו של המסלול הדתי קיימת כבר שנים דרך נוספת – קבורה אזרחית, או כפי שרבים מעדיפים לקרוא לה, קבורה אישית. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות בוחרות בה, ורבות מהן מגלות שמדובר בחלופה מכובדת, חוקית ומכבדת לא פחות.

לקריאה על שירותים של קבורה אזרחית >>>

אלא שסביב קבורה אזרחית עדיין מרחפים לא מעט מיתוסים. חלקם נובעים ממידע חלקי, אחרים פשוט ממחסור בשיח פתוח על הנושא. המאמר הזה נועד לשבור כמה מהמיתוסים המרכזיים, לפתוח את הראש והלב ולתת מקום להבנה – מהי בעצם קבורה אזרחית, למי היא מתאימה, ולמה יותר ויותר ישראלים בוחרים בה דווקא בשנים האחרונות.

לא מחאה, אלא בחירה

מיתוס נפוץ הוא שאנשים שבוחרים בקבורה אזרחית עושים זאת מתוך מחאה, רצון להתריס או רצון לנתק קשר עם המסורת. בפועל, המציאות שונה בהרבה. רוב הבוחרים בקבורה אזרחית עושים זאת מסיבה אחת פשוטה – הם רוצים טקס פרידה שמתאים להם, לערכים שלהם ולדרך בה חיו את חייהם. זו אינה הצהרה נגד המסורת, אלא בחירה בדרך נוספת, שמכבדת את הזיכרון של הנפטר בדיוק כפי שקבורה דתית מכבדת.

למשל, אצלנו, בית העלמין האזרחי בראשון לציון, ובבתי עלמין אזרחיים נוספים ברחבי הארץ, אפשר למצוא טקסים מגוונים מאוד. יש מי שמזמינים רב לניהול הטקס, אחרים מבקשים טקס חילוני, ולעיתים קרובות משלבים בין השניים – נאומים אישיים, שירים, קטעים שכתבו הנפטרים בעצמם או טקסטים שמשקפים את רוחם.

חוקי, מוכר וזמין

רבים חושבים שקבורה אזרחית היא ‘תופעה חדשה’ או ‘פרצה בחוק’. האמת הפוכה – כבר בשנת 1996 חוקקה הכנסת את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, שקובע שלכל אזרח במדינת ישראל יש זכות להיקבר בדרך אזרחית. בפועל, המשמעות היא שכל אחד ואחת יכולים לבחור להיקבר בבית עלמין אזרחי, בכפוף לזמינות מקום באזור המגורים.

ומה לגבי קבורה בארון?

עוד מיתוס שחוזר לא מעט הוא שקבורה אזרחית מחייבת קבורה בתוך ארון, בשונה מהנוהג היהודי של קבורה ישירה בקרקע. בפועל, זה לא מדויק – בישראל גם בקבורה אזרחית אפשר לבחור אם להשתמש בארון או להיטמן ישירות באדמה, בכפוף להסדרים של בית העלמין והעדפת המשפחה. יש משפחות שבוחרות בארון מטעמים סביבתיים או אסתטיים, ויש כאלה שמעדיפות להישאר צמודים למסורת היהודית שמעדיפה מגע ישיר עם האדמה. גם כאן, הגמישות היא שם המשחק – כל משפחה בוחרת את הדרך הנכונה לה, בלי כפייה וללא מגבלות נוקשות.

ויחד עם זאת, מוזמנים לקרוא עוד לגבי האם ביהדות מאפשרים קבורה עם ארון?

קבורה אזרחית לא אומרת ויתור על כבוד

מיתוס נפוץ נוסף הוא שבקבורה אזרחית אין סדר או טקסיות, כאילו מדובר בפרידה פחות מכובדת. בפועל, משפחות רבות מספרות שהטקס האזרחי מאפשר להן להתעכב על מה שחשוב באמת – לזכור, להוקיר ולהיפרד בצורה אישית. המשפחה בוחרת את המילים, את מי שידבר, את המוזיקה שתתנגן ולעיתים גם סמלים אישיים – פרחים, ספרים, פריטים שיקרים ללב. עבור רבים, זו דרך לתת מקום לקולו של הנפטר, גם בפרידה.

בתי עלמין אזרחיים – לא רחוקים ולא מוזרים

עוד טעות רווחת היא שקבורה אזרחית מתקיימת ב’שולי המפה’. בפועל, היום יש בתי עלמין אזרחיים פעילים במרכזי ערים ואזורים נגישים – ראשון לציון, תל אביב, באר שבע, חיפה ועוד. עמותות או אגודות עירוניות מקומיות מפעילות אתרים מסודרים, עם תשתיות, שבילים, חלקות ירוקות וליווי מקצועי. גם אצלנו ב"בשביל מנוחה נכונה" ניתן לקבל את כל המידע וליווי צמוד לאורך כל התהליך.

האם זה מתאים לכולם?

כמובן שלא כל משפחה מתחברת לרעיון של קבורה אזרחית, בדיוק כפי שלא כל משפחה בוחרת בטקס דתי קלאסי. אבל ככל שחברה ישראלית נפתחת לרעיונות של חופש בחירה, צצים יותר אנשים שמבינים שאפשר ורצוי לתכנן גם את הרגעים הקשים ביותר באופן אישי. בעבור מי שחי חיים חילוניים, רב תרבותיים או פשוט רוצה טקס קרוב יותר לאופי שלו – קבורה אזרחית היא דרך להיפרד בדרכו.

איך מתחילים?

מי שמתעניין בקבורה אזרחית לא צריך להתחיל מאפס – פשוט מתקשרים אלינו, ניתן גם לתאם פגישה מקדימה כדי להבין מה האפשרויות ואיך מתבצע התהליך בפועל.

כבוד אחרון – בכל דרך שתבחרו

בין אם בוחרים בטקס דתי דרך חברא קדישא או בטקס אזרחי בהתאמה אישית, המטרה זהה – להיפרד בכבוד, ברגש ובהתאם לערכים של הנפטר ובני משפחתו. קבורה אזרחית לא באה להחליף מסורת אלא להוסיף לה אפשרות נוספת, שמאפשרת לרבים להרגיש שלמים עם הדרך בה יקברו ויזכרו.

העיקר הוא לזכור שאין דרך אחת נכונה. יש אנשים שנח להם לדעת שהכול מאורגן מראש, יש כאלה שמעדיפים להשאיר את ההחלטה למשפחה. העיקר הוא לא לפחד לשאול שאלות, להתעניין ולגלות שהיום יש יותר אפשרויות ממה שחשבנו.

זכור לי שאחת המשפחות שיתפה אותי בהתרגשות על התהליך שהם עברו אצלנו בטקס הפרידה שערכו אצלנו בבית העלמין לבנם. עוד לפני תחילת הטקס, בהתכנסות, כל המשפחה והאנשים שבאו להיפרד עברו אל מול שולחן עם חלוקי נחל שחורים וכתבו על חלוקי הנחל מילה אחת שהרגישו, שרצו לשתף ושלאחר מכן יונחו על הקבר. בטקס עצמו הם הקריאו מכתבים שכתבו לו כשעוד היה חי, וסיימו בשירה משותפת של שיר שהוא אהב. “זה הרגיש כמו חגיגה של החיים שלו, לא רק פרידה,” שיתף איתי אביו.

רגע של כנות

אני מודה – עדיין יש בי התלבטות. האם כל זה לא הופך את המוות ליותר מדי "פרויקט"? האם אנחנו לא מסתבכים איפה שפעם פשוט הנחנו לעניין להתרחש לפי הכללים? מצד שני – זו בדיוק הנקודה. מי אמר שצריך להמשיך לעשות דברים "כמו תמיד"?

אז אם גם אתם מוצאים את עצמכם רגע לפני, או רוצים להיערך מראש – אני ממליץ לא רק לשאול שאלות, אלא גם לחפש תשובות. "בשביל מנוחה נכונה" הוא לא רק בית עלמין – הוא מענה לצורך עמוק יותר: להרגיש שמישהו מקשיב באמת, גם כשאין מילים.

משנים את תרבות הקבורה בישראל

קבורה אזרחית

חייגו 072-390-1616 או השאירו פרטים לקבלת הצעת מחיר:

צילום השראה, תקריב של חלוקי נחל שחורים עם כיתוב "אוהבים" וצורת "לב" המונחים על פלטת אבן כחלק מטקס הפרידה בבית הקברות "בשביל מנוחה נכונה" - קבורה אזרחית בישראל

מאמרים נוספים על קבורה אזרחית שאולי יעניינו אתכם

בשביל מנוחה נכונה

או

השאירו פרטים: